עורך דין אפוטרופסות: המדריך המקיף לזכויות, חובות ומה שביניהן

מהו אפוטרופוס ומי זקוק למינוי אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא אדם או גוף (תאגיד) המתמנה על-ידי בית המשפט כדי לדאוג לענייניו של אדם שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו – בשל מחלה, נכות, ליקוי קוגניטיבי, או גיל מבוגר. המינוי עשוי לכלול סמכות אישית (גוף), רכושית (כספים ונכסים), ולעיתים שתיהן יחד. המטרה היא להגן על טובתו של האדם (בחוק נקרא: אשל"א- אדם שמונה לו אפוטרופוס) ולוודא שכל פעולה אשר נעשית בשמו תשרת את צרכיו ותבוצע לטובתו בלבד.

מי שזקוק לאפוטרופוס הוא אדם שאיבד את כשירותו המשפטית: הוא אינו מסוגל להבין את משמעות החלטותיו או לדאוג בעצמו לצרכיו הבסיסיים. מקרים שכיחים כוללים חולי דמנציה או אלצהיימר, נפגעי שבץ, בעלי פיגור שכלי, חולי נפש שאינם כשירים לנהל את חייהם באופן עצמאי, ולעיתים גם קטינים נטולי עורף משפחתי. לא מדובר בהליך ענישה או שלילה שרירותית של זכויות – אלא בצעד הגנתי, הנבחן באופן מדוקדק בבית המשפט, בליווי חוות דעת רפואית וחברתית.

פנייה לעורך דין מתמחה באפוטרופסות מאפשרת לך להבין האם יש מקום לפנות לבית המשפט, מי יכול להתמנות, מהן האפשרויות החלופיות (כגון: תומך החלטה או מינוי ספציפי באופן זמני וכד'), וכיצד להגן על טובת בן המשפחה בצורה הרגישה והיעילה ביותר.

מה ההבדל בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך?

ההבדל העיקרי בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך הוא במועד ובנסיבות שבהן ממנים את הגורם המוסמך לפעול בשם אדם שאינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו. ייפוי כוח מתמשך נערך מראש – בזמן שהאדם עדיין כשיר ומודע למעשיו – והוא מאפשר לו לבחור מרצונו החופשי מי יקבל עבורו החלטות בעתיד, אם יאבד את כשירותו. לעומת זאת, אפוטרופסות היא מינוי שמתבצע לאחר שהאדם כבר אינו כשיר, והוא נעשה על–פי החלטת בית המשפט בלבד, לרוב ביוזמת בני משפחה או רשויות הרווחה.

בעוד שייפוי כוח מתמשך מבטא את רצונו של האדם עוד בטרם התעורר הצורך – ומותאם לערכיו, רצונותיו ואורח חייו – אפוטרופסות היא פתרון משפטי שנכנס לתמונה כשאין כל דרך אחרת לדאוג לאדם, ולעיתים אף בניגוד לרצונו (או בהיעדרו). בנוסף, ההליכים המשפטיים שונים בתכלית: ייפוי כוח מתמשך מופעל באופן יחסית מהיר ובהתאם להוראות שהוגדרו במסמך, בעוד שמינוי אפוטרופוס כרוך בהגשת בקשה לבית המשפט, בצירוף חוות דעת רפואית, דיווחים, פיקוח מצד האפוטרופוס הכללי ולעיתים גם דיונים ממושכים.

ייפוי כוח מתמשך גם מאפשר גמישות רבה יותר: האדם יכול לבחור מיופה כוח נפרד לגוף, מיופה כוח נפרד לרכוש או לעניינים אישיים, ואף להגדיר מתי ייכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקף. לעומת זאת, מינוי אפוטרופוס הוא תהליך מסורבל יותר, המחייב הגשת חוות דעת רפואית, שיתוף עובדים סוציאליים, וברוב המקרים דיונים בבית משפט.

לסיכום, ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי תכנוני מראש, המעצים את שליטתו של האדם בגורלו – ואילו אפוטרופסות היא כלי שנועד להגן על מי שאינו מסוגל עוד להגן על עצמו.

עורך דין בעל ניסיון בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, המכיר לעומק את התחום יידע להנחות את המשפחה: האם המקרה מחייב פנייה לבית המשפט? האם מצבו של האדם מאפשר עוד להספיק להכין ייפוי כוח מתמשך? ומהי הדרך החסכונית, היעילה והרגישה ביותר לפעול בה?

מיהו "פסול דין"?

פסול דין הוא אדם ללא כשרות משפטית, ולכן בית המשפט מורה על מינוי אפוטרופוס עבורו. בית משפט רשאי להכריז על אדם כפסול דין במידה שיש לו מחלת נפש או ליקוי שכלי הגורמים לכך שהוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו. יש לציין כי הפרעה בשיפוט ובשיקול הדעת של האדם, חולשה פיזית או חוסר צלילות דעתו של האדם אינם שוללים בהכרח את כושרו המשפטי ומביאים להכרזתו כפסול דין.

האם מינוי אפוטרופוס שולל באופן מוחלט את זכויות האדם?

לא. מינוי אפוטרופוס אינו שולל את כלל זכויותיו של האדם, אלא מתייחס אך ורק לתחומים בהם נקבע שאינו מסוגל לקבל החלטות עצמאיות. יש להבחין בין שלילת כשרות משפטית מלאה (שהיא נדירה ומחייבת את החלטת בית המשפט) לבין מינוי אפוטרופוס מוגבל לעניינים מסויימים: גוף ועניינים אישיים או לרכושו, שהוא הנפוץ יותר.

לפי תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נקודת המוצא היא שמירה על כבוד האדם, זכויותיו, ואוטונומיית הרצון שלו ככל שניתן, בהתאם למצבו הרפואי ויכולתו להביע את רצונותיו. המינוי נבחן בקפדנות לפי עקרון המידתיות: רק בתחומים בהם נדרשת הגנה – ימונה אפוטרופוס. כל היתר נשמרים בידי האדם.

כך לדוגמה, אדם עם ליקוי קוגניטיבי חמור יכול עדיין להביע דעה לגבי מקום מגוריו, או להחליט על העדפות טיפול רפואי מסוים, כל עוד יש לו הבנה מספקת. האפוטרופוס מחויב על-פי חוק להיוועץ עמו, לכבד את רצונותיו, ולפעול לשילובו בקבלת ההחלטות.

ליווי משפטי נכון יבטיח שהמינוי לא יפגע בזכויות האדם מעבר לנדרש, ויכלול סעיפים המגנים על פרטיותו, על קשריו המשפחתיים, ועל אורח חייו – ככל האפשר.

כמה עולה תהליך מינוי אפוטרופוס?

עלות מינוי אפוטרופוס משתנה בהתאם למורכבות המקרה ולשכר הטרחה של עורך הדין. אך מעבר לשכר טרחה, יש לקחת בחשבון גם תשלומים נוספים כגון:

• אגרת פתיחת תיק לבית המשפט לענייני משפחה – בסך כ-500 ש"ח (נכון לשנת 2025).

   

• עלות חוות דעת רפואית נדרשת – אשר לרוב נעה בין 3000 ל-5,000 ש"ח.
  
  
• עלות חוות דעת סוציאלית/פקידת סעד לפי מינוי – בדרך כלל באחריות שירותי הרווחה.

שכר טרחת עורך דין משתנה גם הוא, ונע בדרך כלל בין 10,000 ל־20,000 ש"ח (בתיקים מורכבים במיוחד – אף יותר). יש לזכור כי ליווי משפטי מקצועי כולל לא רק את ניסוח הבקשה, אלא גם ייצוג בדיונים, קשר עם פקידי סעד, וסיוע בהגשת דוחות לאפוטרופוס הכללי.

במקרים מסוימים, ניתן לבקש פטור מאגרה, במיוחד כשמדובר בבני משפחה של אדם שהכנסותיו נמוכות. חשוב לבחון כל מקרה לגופו.

האם אפוטרופוס יכול למכור נכס של אדם שמונה לו אפוטרופוס?

כן. אפוטרופוס רשאי למכור נכס מקרקעין של האדם (דירה, מגרש, נכס מסחרי וכו') בכפוף לקבלת אישור מפורש מבית המשפט. מכירת נכס נחשבת לפעולה מהותית – ולכן נדרש להוכיח לבית המשפט כי המהלך נחוץ לטובת האדם, שאין דרך אחרת לממן את צרכיו, וכי העסקה סבירה ונעשית בתום לב.

בין הנימוקים המוכרים לאישור מכירה: צורך דחוף במימון טיפול רפואי, סילוק חובות או שימור רכוש האדם (למשל, כאשר הנכס ניזוק או עומד בפני ירידת ערך, או מעבר האדם למסגרת חוץ ביתית).

במסגרת התיקון האחרון לחוק (2025), נוספה אופציה להגיש בקשה לאישור פעולה מנהלית ישירות לאפוטרופוס הכללי, מבלי לעבור דרך בית המשפט – כל עוד מדובר בפעולה שאינה שנויה במחלוקת, והצדדים מסכימים על נחיצותה. הליך זה קצר וזול יותר, אך הוא מוגבל לנסיבות פשוטות.

כמובן, גם בהליך המנהלי וגם בפני בית המשפט – נדרשת שקיפות מלאה, חוות דעת שמאית, וליווי משפטי מדויק, כדי להבטיח שהזכויות של האדם נשמרות במלואן, ושלא מתבצעת עסקה שעלולה לפגוע בו או ביורשיו בעתיד.

מה קורה במקרה של ניגוד עניינים בין האפוטרופוס לאדם שהתמנה עליו כאפוטרופוס?

כאשר קיים חשש לניגוד עניינים בין האפוטרופוס לבין האדם עליו הוא מונה – החוק מחייב שקיפות מלאה, ולעיתים גם מחייב התערבות מצד בית המשפט, לרבות מינוי אפוטרופוס נוסף או החלפת האפוטרופוס הקיים. ניגוד עניינים מתרחש למשל כאשר האפוטרופוס צפוי להרוויח באופן אישי מפעולה שאמור לבצע בשם האדם – בין אם מדובר בנדל"ן, בנכסים כספיים או בהחלטות רפואיות.

ניגוד עניינים יכול להתעורר במגוון תרחישים:

• אפוטרופוס שהוא בן משפחה של האדם ומבקש למכור נכס שמיועד ליורשים אחרים.

   

•  אפוטרופוס שמנהל כספים עבור האדם אך יש לו גם אינטרסים עסקיים קשורים.

   

• אפוטרופוס שמקבל גמול כספי או הטבות מהחלטות שהוא מקבל בשם האדם.

במקרים כאלו, בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה ויחליט האם יש מקום להטיל מגבלות, לדרוש פיקוח מוגבר מצד האפוטרופוס הכללי, למנות אפוטרופוס נוסף לנושא מסוים בלבד (למשל, ניהול נכסים בלבד), או אף להפסיק את המינוי לחלוטין.

עורך דין המלווה תיק אפוטרופסות חייב לעמוד על המשמר ולוודא שהמינוי אינו רק חוקי – אלא גם מוסרי, סביר, וחף מכל ניגוד עניינים. כל פעולה שיש בה חשש לניגוד עניינים מחייבת אישור מוקדם מבית המשפט, ואם מתגלה ניגוד כזה בדיעבד – ייתכנו השלכות חמורות, כולל השבת כספים או מינוי אפוטרופוס חלופי ונקיטת סנקציות כספיות ופליליות כנגד האפוטרופוס שפעל בניגוד עניינים.

מתי ההורים נחשבים לאפוטרופוסים טבעיים וכיצד נקבעת סמכותם?

הורים נחשבים לאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים (מתחת לגיל 18) מרגע לידתם לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. 

המשמעות: כל הורה מוסמך לקבל החלטות בענייני בריאות, חינוך, מגורים, ועוד – בשיתוף ההורה השני, וללא צורך במינוי של בית משפט.

עם זאת, סמכות ההורים כאפוטרופוסים אינה בלתי מוגבלת: היא כפופה לעקרון טובת הילד, והיא דורשת שיתוף פעולה בין ההורים, גם אם הם גרושים או פרודים. כאשר יש מחלוקת בין ההורים באשר להחלטה מהותית (למשל מעבר דירה לחו"ל, טיפולים רפואיים חריגים), נדרשת פנייה לבית המשפט או לעיתים להסדר בעזרת עו״ס לסדרי דין.

בנוסף, סמכות ההורים מסתיימת כאשר הקטין מגיע לגיל 18, או כאשר מוגשת בקשה מיוחדת לשלול את סמכות אחד ההורים בשל פגיעה בטובת הילד (למשל אלימות, נטישה, שימוש לרעה בסמכות).

עורך דין המתמחה בתחום יידע ללוות גם מקרים של פגיעה בטובת הקטין, סכסוכי הורים סביב אפוטרופסות, או צורך במינוי אפוטרופוס חלופי לקטין, למשל כאשר ההורים אינם כשירים או אינם מסוגלים לתפקד.

איך מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס בבית המשפט?

הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט לענייני משפחה כוללת מספר שלבים מרכזיים:

• הכנת הבקשה – יש לערוך בקשה פורמלית בליווי תצהיר מפורט, בו מוסברים הרקע הרפואי, הקשר בין המבקש לבין האדם, והצורך במינוי.

   

• חוות דעת רפואית – חובה לצרף חוות דעת של רופא מומחה (פסיכיאטר או גריאטר בדרך כלל), אשר קובע כי האדם אינו מסוגל להבין או לנהל את ענייניו ואף מציין אם הוא כשיר להתייצב לדיון.

   

• המצאה לקרובים – יש להודיע לבני משפחה מדרגה ראשונה (ילדים, בני זוג, אחים) כדי לאפשר להם להתנגד או לתמוך במינוי.

   

• המלצת פקידת סעד/עו"ס לסדרי דין  – תתבצע פנייה לעובדת סוציאלית שתבדוק את נסיבות המקרה ותמליץ לבית המשפט האם לאשר את המינוי.

   

• דיון ואישור – בית המשפט ידון בבקשה ויקבל החלטה אם לאשר את המינוי, ובאילו תנאים.

ההליך עלול להימשך אף מספר חודשים, בפרט אם קיימת התנגדות מצד בני משפחה אחרים או אם מתעוררים חילוקי דעות ביחס לזהות הממונה. ליווי של עורך דין מקצועי מבטיח שהבקשה תיערך בהתאם לדין, תצורף אליה כל אסמכתה רלוונטית, ותקודם במהירות.

הגשת הבקשה לבית המשפט למשפחה לפי תקנות סדר הדין 

על מנת להגיש בקשה לבית המשפט למשפחה יש להגישה במספר עותקים, כולל המצאה לבני משפחה מדרגה ראשונה ולהקפיד על צירוף המסמכים הבאים:

• חוות דעת רפואית עדכנית לפי תקנה 9(א).

   

• הסכמה של המבקש למינוי.
  
  
• הסכמה בכתב של קרובים (אם יש).
  
  
• תצהירים, ייפוי כוח.

הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגורי האדם, ויש להמציאה גם לב"כ היועץ המשפטי לממשלה- משרד הרווחה והביטחון החברתי. לאחר מכן יוגדר עובד סוציאלי לביקור בית וכתיבת חוות דעת (סדרי דין), שתשמש את השופט בבואו לקבל החלטה.

מי רשאי להתמנות כאפוטרופוס?

על-פי חוק, כל אדם בגיר (מעל גיל 18) כשיר יכול להתמנות כאפוטרופוס, בתנאי שאין מניעה חוקית או מוסרית לכך – אך בית המשפט יעדיף לרוב למנות בן משפחה קרוב שיש לו קשר אישי, רגשי, או מעשי עם האדם.

בנוסף לאנשים פרטיים, גם גופים ציבוריים (כגון עמותות, עו"ד, או תאגיד עו"ד) יכולים לשמש כאפוטרופוסים – בפרט כאשר אין בני משפחה מתאימים,  קיימת מחלוקת בין בני המשפחה בדבר זהות האפוטרופוס, או כאשר התיק דורש ניהול מקצועי של נכסים וכספים.

החוק מדגיש את חשיבות טובת האדם, ולכן מועמד עם עבר פלילי, חובות כלכליים משמעותיים, או היסטוריה של אלימות – עלול להיפסל. גם קשר לקוי עם האדם או עוינות מצד שאר בני המשפחה עלולים למנוע מינוי.

במקרים של מינוי שני אפוטרופוסים, נדרשת חלוקת סמכויות ברורה (למשל – אחד לרכוש ואחד לגוף). אפשר גם לקבוע שמי מהם יוכל לפעול רק באישור האחר. מקרים מורכבים כאלה מחייבים ניסוח משפטי מדויק, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.

כמה זמן אורך תהליך מינוי אפוטרופוס?

משך ההליך משתנה לפי מורכבות המקרה, זמינות המסמכים, ותגובת בני המשפחה. במקרים פשוטים, כאשר יש הסכמה בין בני המשפחה, ניתן לסיים את התהליך , על-פי זמינות עו"ס לסדרי דין שנדרשת להכין תסקיר, בתוך חודשיים- ל- 6 חודשים.

לעומת זאת, במקרים של התנגדויות, חסרים במסמכים, או צורך בבדיקות נוספות (למשל חוות דעת רפואיות נוספות), ההליך עלול להימשך מספר חודשים ואף יותר. ככל שהאדם זקוק לטיפול רפואי דחוף, ניתן להגיש בקשה למינוי זמני (אפוטרופוס זמני) – הנדונה תוך פרק זמן קצר ביותר.

המלצתנו: ככל שתפנו מוקדם יותר – ותיעזרו בעורך דין מתמחה בתחום שינהל את התהליך ביד מקצועית – כך תבטיחו שההליך יתבצע ביעילות, תוך שמירה על זכויות האדם והמשפחה.

אילו סוגי אפוטרופסות קיימים?

החוק בישראל מבחין בין שלושה סוגים עיקריים של אפוטרופסות:

• אפוטרופסות לגוף – מתייחסת לטיפול בצרכים האישיים של האדם: בריאות, דיור, רווחה, טיפולים רפואיים, חינוך (אם מדובר בקטין) ועוד. האפוטרופוס רשאי לקבל החלטות רפואיות בשמו של האדם, למעט פעולות חריגות הדורשות אישור מיוחד (כמו ניתוחים מסוימים).

   

• אפוטרופסות לרכוש – נועדה לניהול כל הנכסים, ההכנסות, החשבונות והחובות של האדם. האפוטרופוס חייב לנהל חשבון נפרד על שם האדם ולדווח באופן שוטף על כל פעולה מהותית לאפוטרופוס הכללי.

   

• אפוטרופסות משולבת – עוסקת בנושאים הקשורים לגוף, לרכוש, ולעניינים אישיים. אדם הממונה גם על הגוף וגם על הרכוש הינו דבר שכיח, כאשר מדובר בבן משפחה קרוב או אפוטרופוס יחיד. 

לכל מינוי מתלווים מגבלות, תנאים ודיווחים – שנקבעים לפי צורכי האדם ומורכבות המצב. תפקידו של עורך הדין הוא לוודא שהמינוי מותאם לצורכי האדם, שהמועמד מתאים ואמין, ושאין אפשרות אחרת פחות מתערבת בחירותו ובאוטונומיה של האדם, למשל באמצעות תומך החלטה.

אפוטרופוס בפועל – גם ללא מינוי פורמלי

לא מעט פעמים קורה שבני משפחה מוצאים את עצמם מתנהלים כ"אפוטרופוס בפועל" – כלומר, הם מבצעים פעולות יום-יומיות בשם ההורה או בן המשפחה שאינו כשיר, אך מבלי שהוגשה בקשה רשמית למינוי אפוטרופוס בבית המשפט.

חשוב לדעת: גם אם לא התקבל מינוי פורמלי, הדין הישראלי רואה באדם כזה אחראי כלפי האדם, במיוחד כאשר הוא מבצע פעולות מהותיות כמו ניהול כספים, החלטות בריאותיות או התקשרויות חוזיות בשמו של האדם. בתי המשפט פסקו לא אחת כי אדם שפועל כמיופה כוח בפועל – חייב לנהוג באחריות, בתום לב, ובאופן שמקביל לחובות של אפוטרופוס שמונה כדין.

יתר על כן, מוסדות רפואיים, בנקים ורשויות רבות – לא יכירו באפוטרופוס בפועל כבעל סמכות לקבל החלטות מהותיות, ואף עלולים לדרוש מינוי פורמלי כתנאי למתן שירות. המשמעות היא שגם אם הכוונה של בן המשפחה טובה – אין לה תוקף משפטי.

לכן, אם אתה מטפל באדם קרוב שמתקשה לקבל החלטות, חשוב לפנות בזמן לייעוץ משפטי ולשקול הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס. פעולה מסודרת ומאושרת חוקית תגן גם עליך וגם על האדם שאתה מייצג.

כיצד מתנהל הפיקוח על האפוטרופוס ומי הגוף המפקח?

הפיקוח על אפוטרופוסים בישראל מופקד בידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. הגוף הזה פועל באמצעות סניפים אזוריים, אשר בודקים ומפקחים על מילוי החובות של אפוטרופוסים בכל רחבי הארץ.

כל אפוטרופוס חייב:

• לפתוח חשבון בנק נפרד על שם האדם ( קרוי:"חשבון אפוטרופוסות").

   

• לשתף פעולה עם האפוטרופוס הכללי ,במילוי טופס הקרוי "סל מחיה" שעניינו קביעת גובה ההוצאות וההכנסות של האדם ובהתאם אישור של גובה ההוצאות שהאפוטרופוס יהיה רשאי להוציא לטובת האדם.
  
  
• להגיש דו"ח ראשוני תוך 60 יום ממועד המינוי, הכולל פירוט כל הנכסים וההתחייבויות של האדם.
  
  
• להגיש דו"חות שנתיים (פרטה) המפרטים את כל הפעולות שנעשו במהלך השנה.
  
  
• לקבל אישור מוקדם לפעולות חריגות כמו מכירת דירה, השקעות, נטילת הלוואות, ועוד.

האפוטרופוס הכללי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת אפוטרופוס שלא מילא את חובתו, וכן לדרוש החזר כספים או מינוי אפוטרופוס אחר.

כדי להבטיח שהאפוטרופוס פועל בתום לב ובמסירות, חשוב שעורך דין מנוסה ילווה את התהליך, ינסח דוחות מדויקים, ויוודא עמידה מלאה בדרישות החוק.

מה קורה במקרה שבו אפוטרופוס אינו ממלא את תפקידו כראוי?

כאשר יש חשש שאפוטרופוס אינו פועל לטובת האדם, החוק מעניק סמכויות נרחבות לגורמים שונים:

• האדם עצמו (אם הוא מסוגל).

   

• בני משפחה או קרובים.
  
  
• האפוטרופוס הכללי.

כל אחד מהם רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לבחינה או לביטול המינוי.

הפרות אפשריות כוללות: אי־ניהול תקין של חשבונות, נטילת כספים לצרכים אישיים, הזנחת צרכים רפואיים של האדם, או קבלת החלטות שמנוגדות לרצונו או טובתו.

במקרים חמורים, בית המשפט יכול להורות על:

• השעיית המינוי.

   

• הגשת דו"ח חריג או מינוי חוקר.
  
  
• החזר כספי על שימוש לרעה בנכסים.
  
  
• מינוי אפוטרופוס חלופי.

המלצה חשובה: כאשר יש סימנים לכך שהאפוטרופוס פועל שלא כראוי – יש לפנות מיד לעורך דין המתמחה בתחום, אשר יידע כיצד לתעד את ההפרות, לגבש אסטרטגיה משפטית, ולהגן על זכויות האדם במהירות וביעילות.

האם ניתן למנות יותר מאפוטרופוס אחד לאדם?

כן. בית המשפט רשאי למנות שניים ואף יותר אפוטרופוסים לאותו האדם, בעיקר כאשר מדובר בנושאים מורכבים או כאשר בני משפחה רוצים להתחלק באחריות. המינוי יכול להיות:

• משותף – שני אפוטרופוסים על כל העניינים (גוף ורכוש), כאשר כל פעולה מחייבת הסכמה משותפת.

   

• מפוצל– אחד על הרכוש, ואחד על הגוף. כך נמנע עומס או ניגוד עניינים, אם כי לא בהכרח יותר יעיל לאור הקשר בין גוף לרכוש.
  
  
• ביחד ולחוד – כלומר, כל אחד רשאי לפעול על-פי שיקול דעתו .

עם זאת, מינוי משותף מחייב תקשורת טובה ואמון הדדי. סכסוכים בין האפוטרופוסים עלולים לשתק את קבלת ההחלטות ולפגוע בחסוי.

לכן, במקרים של מינוי משותף, עורך הדין חייב לנסח הסכם ברור בין הצדדים, ולהגדיר מנגנון הכרעה במקרה של מחלוקות. במידת הצורך, בית המשפט עשוי גם למנות אפוטרופוס מקצועי חיצוני, כמו עו"ד או עמותה /גוף ציבורי, כדי לשמור על טובת האדם.

מינוי אפוטרופוס לצורך הסכמה רפואית 

מינוי אפוטרופוס לצורך הסכמה רפואית מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר אדם אינו מסוגל להחליט על ענייניו הרפואיים.

לפי חוק זכויות החולה, טיפול רפואי משמעותי (כמו ניתוח, טיפול תרופתי מסוכן, או אשפוז פסיכיאטרי) מחייב הסכמה מדעת. כאשר אדם אינו כשיר להבין את משמעות הטיפול – בגלל מצב רפואי, קוגניטיבי או נפשי – יש צורך במיופה כוח או אפוטרופוס כדי שייתן את ההסכמה בשמו.

במקרים דחופים (כגון אשפוז חירום), ניתן לבצע טיפול רפואי גם ללא הסכמה, אך רק לפי תנאים קפדניים שנקבעו בחוק. עם זאת, אם ברור שמדובר במצב מתמשך, יידרש מינוי אפוטרופוס בהקדם – לרוב לבקשת בני המשפחה.

כיום, גובשה פרקטיקה משפטית נרחבת במוסדות רפואיים שבה מוגשות בקשות למינוי אפוטרופוס לגוף אך ורק לצורך הסכמה לטיפול רפואי, ובתי המשפט נוטים להיענות להן במהירות, לעיתים בהחלטה זמנית. מומלץ להיעזר בעו"ד המנוסה בתחום, כדי למנוע עיכוב בטיפול.

מה תפקידו של עורך דין בתהליך מינוי אפוטרופוס?

עורך הדין מסייע בבחינה אם יש בכלל צורך במינוי אפוטרופוס – או שמא ניתן לפעול במסלול ייפוי כוח מתמשך או מינוי תומך בקבלת החלטות, בהתאם לרפורמות בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית. אם אכן יש צורך באפוטרופסות, עורך הדין:

• אוסף מסמכים רפואיים ואישיים.

   

• מנסח את הבקשה ואת התצהירים בצורה משפטית קפדנית.
  
  
• מלווה את המבקש ואת משפחתו בהליך מול העובדת הסוציאלית והאפוטרופוס הכללי.
  
  
• מייצג בדיונים בבית המשפט.
  
  
• מסייע במילוי הדו"חות והתחייבויות מול הרשויות לאחר המינוי.

במקרים של התנגדות מצד בני משפחה, עורך הדין יידע להכין טיעונים מתאימים, לחקור עדים ולשמור על זכויות האדם תוך שמירה על שיקול דעת משפטי ומוסרי.

כמו כן, עו"ד מנוסה בתחום יוודא שמדובר במינוי הוגן, פרופורציונלי, זמני ככל שניתן – וישרת באמת את טובתו של האדם.

מהם הקריטריונים המרכזיים שבית המשפט בוחן בבחירת אפוטרופוס?

כאשר מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, בית המשפט בוחן בראש ובראשונה את טובת האדם, תוך איזון בין זכויותיו לבין ההגנה עליו. בין השיקולים המרכזיים:

• קשר אישי עם האדם – עדיפות לבני משפחה קרובים, ובמיוחד כאלה שמקיימים קשר רגשי תומך.

   

• מסוגלות אישית – היכולת הפיזית, הנפשית והכלכלית של המועמד לטפל בענייני האדם.

   

• עבר פלילי או התנהגותית – עבר פלילי, שימוש בסמים, או היסטוריה של ניצול כלכלי יעמדו לרעת המועמד.

   

• שיקולי ניגוד עניינים – האם המועמד עלול להרוויח ממינויו? האם יש לו אינטרס כלכלי ישיר?

   

• רצון האדם – אם האדם מסוגל להביע דעה – יש לתת לה משקל ובית המשפט ישמע עמדתו.

הפסיקה מדגישה כי ככל שקיימות מספר חלופות – תיבחר החלופה הפחות מגבילה. לכן, חשוב שעורך הדין יערוך את הבקשה בצורה ברורה, ויציג את המועמד כאדם אמין, מסור, ומסוגל – כדי להגדיל את הסיכוי לאישור המינוי.

האם אפוטרופוס מחויב להגיש דוחות כספיים?

בהחלט. אחת החובות המרכזיות של אפוטרופוס לרכוש היא ניהול שקוף של כל ענייני הכספים של האדם. הדבר כולל:

• פתיחת חשבון בנק נפרד שבו ינוהלו אך ורק כספי האדם.

   

• הגשת דו"ח ראשוני תוך 60 יום, המפרט את הנכסים, החובות וההתחייבויות.
  
  
• הגשת דו"חות תקופתיים שנתיים, המפרטים כל הוצאה, הכנסה, פעולה בנדל"ן, שינוי במאזן ההון וכו'.
  
  
• שמירה על תיעוד מלא לכל פעולה.
  
  
• במקרים של פעולות חריגות – כמו מכירת דירה, רכישת נכס, השקעות כספיות – יש לקבל אישור מבית המשפט מראש.

אי־עמידה בדרישות הדיווח עלולה להוביל להתערבות של האפוטרופוס הכללי, דרישה להשבת כספים ואף להחלפת האפוטרופוס. ליווי משפטי נכון מוודא שהאפוטרופוס מגיש את הדו"חות במועד, בצורה מסודרת ותקינה, כך שההגנה על החסוי לא תיפגע.

האם אפוטרופוס לגוף מחויב להגיש דוחות?

לא. בניגוד לאפוטרופוס שמונה לרכוש, אין ביקורת או חובת דיווח על מי שהתמנה אך ורק כאפוטרופוס לגוף . יחד עם זאת , תמיד קיימת האפשרות להגיש בקשה להחלפתו, ככל ואינו מטפל בצורה מיטבית בענייניו הבריאותיים והאישיים של האדם עליו מונה כאפוטרופוס. 

האם ניתן למנות אפוטרופוס על עובר על אדם שלא ניתן לזהותו?

באופן עקרוני, החוק מכיר במינויים חריגים של אפוטרופוס גם במצבים נדירים – למשל:

• מינוי אפוטרופוס על עובר – כאשר יש אינטרס לשמור על זכויותיו העתידיות, למשל בירושה או בפיצויים. הדבר מחייב בקשה מיוחדת לבית המשפט.

   

• מינוי אפוטרופוס לאדם שזהותו אינה ידועה – למשל, נפגע תאונה ללא תעודות או תיעוד, אך נדרש לקבל עבורו החלטה רפואית דחופה. גם כאן, מדובר במינוי זמני בלבד, עד שיתבררו פרטיו.

במקרים כאלה, בדרך כלל תמונה עמותה חיצונית או עורך דין חיצוני לתקופה קצרה. המצבים האלו נדירים ודורשים ניתוח משפטי מורכב, הכולל איזון בין זכויות יסוד של האדם לבין צרכים דחופים.

הטיפול במקרים כאלה מחייב מומחיות רבה, רגישות, וקשר הדוק עם רשויות המדינה, הרפואה, ובית המשפט. לכן, אם אתה מוצא את עצמך בסיטואציה כזו – חובה לפנות לעורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום האפוטרופסות והכשרות המשפטית.

סוגי המקרים בהם מטפל משרדנו:

למה לבחור בי כעורך הדין שלך להליך אפוטרופסות?

כאשר אתם ניצבים בפני הליך רגיש ומשמעותי כמו מינוי אפוטרופוס – בין אם מדובר באדם אהוב שמצבו הבריאותי התדרדר, ובין אם אתם עצמכם רוצים להבטיח טיפול הולם בזכויותיכם – חשוב לבחור בעורך דין שמכיר את התחום לעומקו, גם מהזווית המשפטית וגם מהפן האנושי.

שמי עו"ד רונן צרפתי, ובמשך למעלה מ־25 שנה אני מלווה משפחות, מבוגרים, ולקוחות פרטיים בכל הנוגע לכשירות משפטית ואפוטרופסות. את ניסיוני הרב רכשתי לא רק בייצוג לקוחות, אלא גם בביצוע תפקידים רגישים ומורכבים מטעם בתי המשפט, ביניהם: אפוטרופוס מקצועי לנכסים ולאנשים; אפוטרופוס לדין בהליכים משפטיים; ממונה מטעם בית המשפט לייצוג חסויים בהליכי מינוי, ביטול או שינוי אפוטרופסות; חוות דעת משפטיות וכלכליות לבתי משפט בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

שילוב זה של ניסיון מעשי, הבנה משפטית עמוקה, ורגישות לצרכים האנושיים – הוא המפתח למתן מענה אישי, מדויק, ויעיל עבור כל לקוח. אני מזמין אתכם לשיחה אישית, בה נבחן יחד את האפשרויות המשפטיות והאנושיות הטובות ביותר – מתוך מטרה אחת ברורה: לשמור על כבוד, רצון ורווחת האדם.

📞 צרו קשר עוד היום – שיחת ייעוץ אחת יכולה לשנות את הדרך כולה. אשמח לעמוד לשירותכם.