ייפוי כח מתמשך

יפוי כוח מתמשך – תכנון העתיד שלך

בחודש אפריל 2017 נכנס לתוקף תיקון מהפכני לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. התיקון חולל מהפכה ביכולתו של כל אדם ואדם לתכנן את חייו, מבלי שלמדינה (האפוטרופוס הכללי) תהיה את היכולת לקבוע עבורו את ענייניו הכלכליים ובכלל. 

מהו יפוי כוח מתמשך?

באמצעות עריכת יפוי כוח מתמשך, כל אדם יכול לתכנן את גורלו/עתידו, ולהחליף את ברירת המחדל – מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט – כאשר  לא יוכל יותר, מסיבות רפואיות, לנהל את ענייניו. כל אדם בגיר, מעל גיל 18 בכפוף להיותו צלול וכשיר קוגניטיבית, רשאי לעשות יפוי כוח מתמשך.

יפוי כוח מתמשך הוא למעשה מסמך משפטי שנערך ומופקד על ידי עורך הדין במרשם המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי, שבמסגרתו מפרט האדם ("הממנה") מי ינהל את ענייניו  ("מיופה הכוח"),  תוך מתן הוראות מפורטות לדרך שבה הוא רוצה לנהל את ענייניו הכלכליים, הרפואיים והאישיים, בהגיעו למצב שבו לא יוכל לקבל החלטות אלה בשל אובדן כשירות מסיבות רפואיות.

על פי חוק, רק עורך דין שעבר הסמכה מטעם משרד המשפטים רשאי לערוך יפוי כוח מתמשך. 

מהם מושגי המפתח בעריכת יפוי כוח מתמשך? 

הממנה  – זהו האדם אשר קובע באמצעות מסמך ייפוי כוח מתמשך את זהות מיופה הכוח שיטפל עבורו בענייניו הכלכליים, הרפואיים והאישיים, תוך פירוט הנחיות מקדימות בעניינים אלה.

מיופה כוח – מיופה הכוח הוא האדם (ניתן גם למנות יותר מאדם אחד, במשותף או לחוד) שהממנה ממנה כדי שיפעל בשמו ובמקומו, כאשר לא יהיה מסוגל לעשות זאת מסיבות רפואיות.

ייפוי כוח מתמשך – מסמך משפטי שנערך על ידי עורך דין שעבר הסמכה על פי חוק, אשר מקיף בתוכו את כל רצונותיו של הממנה (יפורט בהמשך) והוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי על ידי עורך הדין שמוסמך לערוך המסמך עד אשר יופעל בעתיד בהתאם לחוק. 

אדם מיודע – הממנה רשאי, במסגרת יפוי הכוח, לבחור אדם ( או מספר אנשים) שיהיה מיודע לתוכן יפוי הכוח או לביצוע פעולות מסוימות שעל מיופה הכוח לבצע במסגרת הנחיות הממנה, זאת על מנת שיהיה פיקוח על מיופה הכוח. 

מהם היתרונות בעריכת יפוי כוח מתמשך?

יפוי כוח מתמשך הוא כלי מהפכני לתכנון עתידי, שבאמצעותו ניתנת הזכות של הממנה לבחור מי ינהל עבורו את ענייניו, כשלא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו, ובאיזה אופן ינוהלו.

ענייניו הכלכליים, האישיים והרפואיים, תוך מתן  הנחיות מקדימות מפורטות למיופה הכוח.

חשיבות המסמך, שנערך כל עוד האדם כשיר לעורכו, היא שימת הדגש על כיבוד רצון האדם, שמיעת רצון האדם ושימת האדם במרכז – ללא התערבות בית המשפט  והאפוטרופוס הכללי. 

למסמך יש עוד כמה יתרונות חשובים:

• ייפוי כוח מתמשך מאפשר מניעת התערבות, פיקוח וניהול של האפוטרופוס הכללי על חיינו וחוסך בכך ממון רב.
• ייפוי כוח מתמשך מונע ממיופה הכוח שמתמנה (בד"כ קרוב המשפחה) עוגמת נפש ובירוקרטיה אינסופית בכל הקשור בטיפולו באדם וניהול ענייניו (דבר שקיים בהליך האפוטרופוסות).
• יפוי כוח מתמשך מהווה תחליף מהפכני לצורך במינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט. 

מהם החסרונות בהליך האפוטרופוסות, מול עריכת יפוי כוח מתמשך?

בעוד שהליך אפוטרופוסות הוא הליך משפטי ארוך, יקר, מסורבל, בו המדינה – באמצעות האפוטרופוס הכללי – מנהלת את ענייניו של האדם, הרי שבייפוי כח מתמשך המושכות עוברות לאדם עצמו שבוחר, בעודו צלול, מי יהיה מיופה הכח שלו וכיצד יתנהלו ענייניו, ברגע שלא יוכל לנהלם בעצמו, מסיבות רפואיות.

הפעלת יפוי הכוח המתמשך היא מהירה ביותר, וכרוכה באישור רפואי בלבד שיעיד על מצב האדם שאינו יכול להמשיך לנהל ענייניו בכוחו עצמו, עקב מצבו הרפואי. הליך מינוי אפוטרופוס, לעומת זאת, הוא הליך משפטי ממושך ויקר.

הבחירה בעריכת יפוי כח מתמשך, היא גם בחירתו של האדם להקל באופן דרמטי על בני המשפחה הקרובה, בטיפולם בו בעתיד, כאשר לא יוכל עוד לטפל בענייניו.  בהליך מינוי אפוטרופוס בני המשפחה שבויים בבירוקרטיה אינסופית – כולל היעדר זמינות לפניות ובקשות של האפוטרופוס הכללי – מה שפוגע בטיפול באדם ובטובתו.

ההבדלים בין אפוטרופוסות לייפוי כוח מתמשך – מהי הבחירה המתחייבת?  

מוסד האפוטרופוסות נועד במקורו לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, או שהם חשופים לניצול ולפגיעה. 

מוסד האפוטרופוסות הוא כלי קיצוני, אשר מגביל בצורה מוחלטת את זכותו וחירותו של אדם לקבל החלטות בנוגע לגופו, לרכושו ולענייניו האישיים, או לבצע פעולות בקשר אליהם.

האפוטרופוס הכללי הוא בעל סמכויות הפיקוח על אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט, כלומר עליו לוודא שהוראות החוק החלות אכן מתקיימות. לצורך כך, בין היתר, האפוטרופוס שמתמנה מחוייב בחובת דיווח לאפוטרופוס  הכללי על הוצאות ובקביעת דרכי השקעת כספים של האדם. בנוסף, האפוטרופוס הכללי קובע 'סל מחיה' עבור האדם שמונה לו אפוטרופוס, קרי: מהם השירותים לטובת האדם, שבגינם ניתן להוציא כספים ומהו גובהם. 

חיסרון נוסף של האפוטרופוסות היא פגיעה בזכויות יסוד – הזכות לאוטונומיה, לחירות, לכבוד האדם ולקניינו. זהו מוסד ארכאי, ללא מספיק תקנים ותקציבים, שלא באמת יכול להגן על האדם, מפני אפוטרופוסים הפועלים ממניעים אישיים. ברוב המקרים, לאחר מינוי אפוטרופוס, האפוטרופוס שהתמנה, בין אם זה תאגיד או אדם, מקבל החלטות מבלי לנסות ולערב את האדם או לנסות לקבל עמדתו.

מינוי אפוטרופוס בעיני בית המשפט. מרגע שצלילות הדעת של האדם נפגעת – כתוצאה ממחלות זקנה, תאונה אירוע רפואי וכד' – והוא אינו יכול עוד לנהל את כלל ענייניו בעצמו, נדרשים בני המשפחה לפנות לבית משפט למשפחה, על מנת שיוכלו להמשיך ולדאוג לענייניו, בדרך של קבלת צו  מינוי אפוטרופוס על כלל ענייניו.

מאחר וההליך יכול להתחיל רק לאחר שהאדם אינו מסוגל לטפל בענייניו – נדרשת תעודה רפואית שתעיד כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס לאור מצבו הרפואי. 

ברוב המקרים נתקלים בני המשפחה בחוסר אונים, כאשר הם נאלצים להמתין זמן ממושך לקבלת כתב המינוי, שבהעדרו אינם יכולים לטפל בכספיו ובבריאותו של בן משפחתם (כגון: לצורך מימון טיפול רפואי או מימון שהותו במסגרת בית אבות או כל מוסד חוץ-ביתי, הוצאה כספית למימון טיפול תרופתי ועוד).

זאת ועוד, במסגרת ההליך, לא פעם מתעוררות מחלוקות בין בני המשפחה הקרובה (בן/בת זוג,ילדים) בדבר שאלת זהות האדם שיתמנה לתפקיד האפוטרופוס. סיטואציה שמאריכה את  ההליך המשפטי, ובהעדר הסכמת בני המשפחה בעניין זהות האפוטרופוס שיתמנה יטה בית המשפט למנות גורם חיצוני לתפקיד (עמותה חיצונית/עו"ד) -דבר שכרוך בהוצאות כספיות חודשיות של ניהול ענייניו של האדם.

במצב זה,  ברור כי האדם לא יזכה לטיפול מיטיבי כפי שהיה זוכה לו, אילו בן המשפחה הקרוב לו היה מתמנה לתפקיד.

גם לאחר המינוי סובלים בני המשפחה שמונו לתפקיד מבירוקרטיה אינסופית מצד הגוף המפקח – האפוטרופוס הכללי – אשר מכח תפקידו אמון על פיקוח על האפוטרופוס שהתמנה מבחינת ניהול הכספים והרכוש של האדם. 

בפועל, האפוטרופוס שהתמנה מוצא עצמו כשליח לביצוע  החלטות שמתקבלות ע"י האפוטרופוס הכללי בניהול כלל ענייניו הכלכליים של האדם. כל רצון לבצע הדברים אחרת ע"י בני המשפחה לטובת האדם מחייבת בכל פעם פנייה לבית המשפט, על כל העלויות הכספיות הכרוכות בה. 

דוגמאות יום-יומיות לחשיבות של עריכת ייפוי כוח מתמשך 

בשנים האחרונות אנו  עדים לתופעות קיצוניות אותן לא צפינו, כגון נגיף הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. למדנו כי אנו לא חסינים מפני שינויים בלתי צפויים, אשר עלולים לפגוע בצורה קשה בבריאותנו, כך שלא נוכל יותר לטפל בענייננו הכלכליים, האישיים והרפואיים. 

כמו כן, למדנו שמי שלא תכנן את העתיד, צעד אחד קדימה, היה מופתע, מה שהשליך על ניהול כלל ענייניו. משמע – לתכנון העתיד חשיבות עליונה, כדי לשמור על בריאותנו, רכושנו וניהול עניינינו האישיים.

מגפת הקורונה גרמה באופן פתאומי לאישפוז אנשים רבים, מבלי שהיו יכולים לנהל את ענייניהם. עריכת ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לנו לתכנן את העתיד, ולהיות מוכנים לכל תרחיש שלא יבוא, וזאת על מנת שענייננו הכלכליים, הרפואיים והאישיים יוכלו להימשך לטובתנו על פי רצוננו ובאמצעות יקירינו.

מי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך?

• תושבי ישראל.
• בגירים מעל גיל 18.
• כל מי שמבין את המשמעות של ייפוי הכוח המתמשך וצלול מבחינה קוגניטיבית כדי לחתום עליו.

מי רשאי להתמנות כמיופה כוח?

• אדם פרטי בלבד (לא תאגיד)
• בגירים מעל גיל 18.
• מי שלא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו.
• הוא לא הוכרז כפושט רגל.
• הוא אינו עורך דין שבפניו נערך ייפוי הכוח המתמשך.
• אדם יכול לשמש כמיופה כוח עבור מקסימום 3 ממנים, אלא אם מדובר בבני משפחתו.

מי רשאי לערוך עבור אדם ייפוי כח מתמשך? 

עריכת המסמך אפשרי על-פי חוק , רק על ידי עורך דין אשר הוסמך על ידי משרד המשפטים לאחר שעבר הכשרה מקצועית לעריכת המסמך.