דף הבית » אלימות במשפחה
אלימות במשפחה – מהם הסימנים, הסכנות והפתרונות המשפטיים?
מהי אלימות במשפחה? איך מזהים אותה? מה אומר החוק? אילו צווים ניתן להוציא? לפניכם מדריך מקיף מאת עו"ד רונן צרפתי הכולל דוגמאות, סטטיסטיקות וטיפים משפטיים.
פרק 1: מהי אלימות במשפחה?
אלימות במשפחה היא תופעה רבת-פנים, המערבת פגיעות גופניות, נפשיות, כלכליות ומיניות בין בני זוג, הורים וילדים, ולעיתים אף בין אחים או קרובי משפחה אחרים. חשוב להבין כי אלימות איננה מתמצה רק במעשים פיזיים. גם קללות, השפלות חוזרות, מעקבים, שליטה כלכלית, בידוד חברתי ואיומים – נחשבים לאלימות.
החוק בישראל כולל הכרה רחבה בסוגי האלימות: אלימות פיזית (מכות, דחיפות), אלימות מילולית (קללות, איומים), אלימות נפשית (שליטה, בידוד), אלימות כלכלית (מניעת גישה למשאבים, שליטה מוחלטת בכסף), ואלימות מינית בתוך התא המשפחתי.
ככל שמודעות הציבור לתופעה גוברת – כך חשוב גם להבחין בין התנהגויות של קונפליקט זוגי נורמטיבי לבין דפוסים של אלימות חוזרת ונשנית, היוצרת פחד וחוסר שליטה בצד הנפגע.
פרק 2: מהן הסכנות המרכזיות ולמה אסור לשתוק?
אלימות במשפחה איננה אירוע נקודתי – אלא תהליך מתמשך שעלול להחריף. התוצאה עלולה להיות טראגית: מאות נשים וילדים בישראל חווים בכל שנה פגיעות חמורות, ולעיתים גם אובדן חיים.
הסכנה המיידית היא לפגיעה פיזית, אך לא פחות חמורות הן ההשפעות ארוכות הטווח: דיכאון, פוסט טראומה, חרדות, ירידה בתפקוד, פגיעה בילדים עדים, ועוד.
השתיקה – מסוכנת לא פחות מהאלימות. לעיתים קרובות הקורבן מקווה שהמצב ישתנה, או מאשים את עצמו. פעמים רבות קיים פחד להתלונן, מחשש להסלמה, לתגובת הסביבה או לאיבוד ילדים.
המסר המרכזי: לא לשתוק. ככל שהפנייה תעשה מוקדם יותר – כך אפשר לעצור את מעגל האלימות, ולהתחיל תהליך של שיקום.
פרק 3: מה אומרת הסטטיסטיקה על אלימות במשפחה בישראל? נתונים עדכניים לשנים 2024–2025
נתוני משרד הרווחה, משטרת ישראל ועמותות המספקות סיוע משרטטים תמונה מדאיגה:
- בשנת 2024 דווחו למעלה מ־21,000 אירועים של אלימות במשפחה.
- יותר מ־6,000 צווי הגנה הוצאו בעקבות פניות של נפגעות ונפגעים.
- כ־65% מהנפגעות הן נשים, אך קיימת עלייה בפניות מצד גברים שנפגעים נפשית או פיזית.
- כ־15% מהפניות למקלטים הם מקרב מגזר דתי וחרדי – נתון המשקף עלייה במודעות ובנכונות לפנות לעזרה.
בשנים 2024–2025 ניכרת עלייה בשימוש בכלים דיגיטליים מצד הפוגעים (מעקב אחר שיחות טלפון, איומים ברשת, חדירה לפרטיות), מה שמצריך היערכות משפטית מתקדמת.
הנתונים מוכיחים – זו לא תופעה שולית. כל פנייה מדווחת יכולה להציל חיים.
פרק 4: איך מתמודדים? למי פונים כשנמצאים במצוקה?
הצעד הראשון הוא הכרה בכך שמדובר באלימות. לאחר מכן – חשוב לדעת למי ניתן לפנות:
- משטרת ישראל – במקרים דחופים, אפשר לפנות למוקד 100. המשטרה מוסמכת לעצור חשוד ולהוציא צווי הרחקה.
- לשכות הרווחה העירוניות – מאפשרות קבלת סיוע סוציאלי, טיפולי וייעוץ ראשוני.
- מוקד 118 – מוקד ממשלתי לנפגעי אלימות, פעיל 24/7.
- עמותות כמו רוח נשית, נעמת, ל.א. לאלימות – מעניקות מקלטים, סיוע משפטי ופסיכולוגי.
- עורך דין לענייני משפחה – מלווה את הנפגע/ת בהגשת בקשה לצו הגנה, טיפול משפטי בענייני משמורת, מזונות, ועוד.
במקרים רבים הקורבן מהסס – אך חשוב לזכור שיש כתובת ולא חייבים להישאר לבד.
פרק 5: מהם הכלים המשפטיים להגנה מאלימות במשפחה?
מערכת המשפט בישראל מכירה בכמה כלי הגנה מרכזיים:
- צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – ניתן כאשר יש קשר משפחתי בין הצדדים. מאפשר הרחקת הפוגע מהבית, איסור יצירת קשר, איסור החזקת נשק, ועוד. ניתן לתקופה של עד 3 חודשים, עם אפשרות הארכה.
- צו למניעת הטרדה מאיימת – ניתן גם כאשר אין קשר משפחתי. לדוגמה: שכנים, ידידים לשעבר, בני זוג לשעבר. כולל הרחקה, איסור פנייה, ועוד. ניתן לתקופה של עד 6 חודשים וניתן להארכה.
- צו הרחקה מהבית מטעם המשטרה – צו זמני הניתן על ידי קצין משטרה, לעיתים מיידית, לאחר תלונה. תקף ל־5–15 ימים, ומאפשר שהות בטוחה ראשונית לקורבן.
- הליך משמורת והגבלת מפגשים עם ילדים – במקרים בהם יש חשש לפגיעה בילדים, ניתן לבקש צווי מניעה או מגבלות על ביקורים.
התייעצות עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ואלימות, חיונית לצורך הגשת בקשה מנומקת ובנויה היטב.
פרק 6: אלימות במשפחה כלפי ילדים – מהן ההשלכות וכיצד ניתן להגן עליהם?
ילדים שחווים אלימות – בין אם כלפיהם ובין אם כעדים – סובלים לעיתים מנזקים חמורים: הפרעות התנהגות, בעיות רגשיות, קושי בלימודים ואף פגיעה ביכולת לפתח קשרים בעתיד.
החוק רואה בחומרה מיוחדת אלימות כלפי קטינים. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך:
- להוציא צו הגנה גם בשמם של ילדים.
- למנוע הסדרי שהות עם הורה אלים.
- לחייב טיפול הורי או הדרכה כהתניה לחידוש קשר.
בנוסף, דיווח של איש מקצוע על חשש לפגיעה בקטין הוא חובה לפי חוק. הורה מודאג, סבא/סבתא או מורה רשאים (ואף חייבים) לדווח וליזום הליך משפטי או טיפולי.
פרק 7: המחיר הנפשי והחברתי של קורבנות אלימות – למה חשוב ללוות את התהליך משפטית ורגשית
במקרים של אלימות במשפחה, הפגיעה איננה מסתכמת רק בפצע הפיזי או באירוע הבודד – אלא לעיתים קרובות מלווה בתהליך ארוך של פגיעה בערך העצמי, בידוד חברתי, אובדן אמון בזולת ותחושת חוסר אונים. נשים וגברים כאחד מדווחים על תחושת בושה, האשמה עצמית, פחד מפני נקמה, ולעיתים אף חשש לאבד את ילדיהם – כל אלה מקשים מאוד על היכולת לפעול.
כמו כן, חשוב לציין כי קיימות כיום יוזמות חברתיות רבות שמטרתן ללוות את הקורבנות גם לאחר מתן הצו המשפטי: קבוצות תמיכה, שירותים קהילתיים, עמותות סיוע, ואפילו מיזמים תעסוקתיים.
לאור זאת, הליווי המשפטי חייב להיות משולב בגישה אנושית ורגישה. עורכי דין המתמחים בתחום חייבים לא רק להכיר את החוק – אלא להבין את נפש האדם שמולם, ולדעת כיצד לגבש עבורו אסטרטגיה שתשמור עליו בטווח הקצר והארוך כאחד.
פרק 8: לא נשארים לבד. מדוע לבחור בעו"ד רונן צרפתי?
במקרים של אלימות במשפחה – הזמן הוא גורם קריטי. ככל שהפנייה לגורמים המקצועיים נעשית מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את הנזק, למנוע הסלמה, ולנקוט באמצעים שיבטיחו בטיחות לנפגעים ולילדים המעורבים. פעמים רבות, קורבנות חווים בלבול, בושה או חשש מפני חשיפת הסיטואציה – אך חשוב להבין: הפנייה לעו"ד מיומן או לעובדת סוציאלית איננה בגידה במשפחה – אלא צעד אמיץ לשמירה על החיים והכבוד.
משרדנו מלווה לקוחות מרגע הפנייה הראשונית ועד לקבלת ההגנה המשפטית המלאה – לרבות ייעוץ אסטרטגי, הגשת בקשות לצווים, ייצוג בדיונים דחופים, וסיוע בענייני משמורת, גירושין והסדרי ראייה.
הליווי המשפטי כולל בין היתר:
- גיבוש תצהיר ברור ונוגע ללב, המשקף את עומק הפגיעה.
- ניהול הליך בבית המשפט באופן שיגן על פרטיות המבקש.
- סיוע מול המשטרה והרשויות – לרבות הליך פלילי במידת הצורך.
- הפנייה לטיפול רגשי או פסיכולוגי תומך, תוך שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה.
אם הגעת עד לכאן – ייתכן שאתה או מישהו קרוב מתמודד עם מצב קשה. אלימות במשפחה אינה עניין פרטי – זו תופעה חברתית ומשפטית, המחייבת טיפול מיידי.
משרדנו מתמחה בליווי נפגעים ונפגעות של אלימות במשפחה – ברגישות, בדיסקרטיות ועם ידע משפטי רחב.
כאשר קורבן זוכה לליווי משולב – משפטי ורגשי – הסיכוי לפרוץ את מעגל האלימות, להתחזק, ולבנות עתיד בטוח לעצמו ולילדיו – גדל משמעותית.
לכן, ההמלצה היא לפנות לעורך דין המכיר לא רק את החוק, אלא גם את הלב האנושי – ולפעול מתוך מחויבות עמוקה לצדק, הגנה ושיקום.
אל תהססו. צרו קשר עם עורך דין רונן צרפתי המתמחה בנושא אלימות במשפחה. ניתן לפנות אליי דרך הטלפון במספר 052-2673552 או דרך המייל – [email protected]
שאלות ותשובות נפוצות בנושא אלימות במשפחה
ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. יש לצרף תצהיר, תיעוד של האיומים (הודעות, הקלטות), ולהגיש בבית משפט השלום.
כן. צו הגנה ניתן גם כאשר אין מגורים משותפים, ובלבד שיש קשר משפחתי כהגדרת החוק.
בהחלט. החוק חל על גברים ונשים כאחד. קיימות עמותות המסייעות גם לגברים נפגעים.
כן. ניתן לבקש שהצו יתייחס רק למבוגר הפוגע, מבלי לשלב את הילדים בתהליך, אך יש לבחון האם יש צורך להגן גם עליהם.
אפשר, אך מומלץ להיעזר בעו"ד כדי לוודא שהבקשה מנוסחת היטב ומגובה ראייתית.