ידועים בציבור

ידועים בציבור – המדריך המשפטי המקיף מאת עורך דין לדיני משפחה 

מעמד "ידועים בציבור" הוא אחת מההכרות המשפטיות החשובות ביותר שנוצרו מחוץ למסגרת הנישואין הדתית–רשמית. בישראל, בה לא ניתן להינשר בנישואין אזרחיים, זוגות רבים מוצאים את עצמם חיים יחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין– ללא תעודה, אך עם מערכת יחסים, יציבה ומחייבת. המערכת המשפטית בישראל נדרשה פעמים רבות להתמודד עם מציאות זו, והפסיקה שצמחה מכך העניקה לידועים בציבור זכויות רבות שלעיתים נתפסות בטעות,  כזכויות שוות לבני זוג נשוי, אך גם הציבה בפניהם אתגרים לא פשוטים. 

במאמר זה אספק סקירה עדכנית, מקצועית ומעשית אודות זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, אבחן את המבחנים המשפטיים לקביעת המעמד, אציג את ההשלכות המשפטיות הנוגעות לרכוש, ירושה, ילדים ועוד, ואסביר כיצד ניתן להיערך מראש באמצעות כלים משפטיים מתאימים למערכת יחסים של ידועים בציבור. 

טבלה: השוואה בין זוג נשוי לידועים בציבור 

 מיהו ידוע בציבור? הקריטריונים המשפטיים  

ההגדרה המשפטית 

המונח "ידועים בציבור" אינו מעוגן בחוק אחד ברור, אלא התפתח במסגרת פסיקת בתי המשפט לאורך השנים. בתי המשפט הגדירו ידועים בציבור כבני זוג שמקיימים חיים משותפים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף, ולמעשה מהווים זוג לכל דבר – גם אם אינם נשואים פורמלית. 

אלו קריטריונים בתי המשפט בוחנים להכרה כידועים בציבור

אין חוק ישראלי אחד שמגדיר בצורה מפורשת מהו "ידוע בציבור". מדובר במעמד משפטי שהתפתח עם השנים בעיקר דרך פסיקת בתי המשפט. הוכחת המעמד נעשית לרוב כאשר מתעוררת מחלוקת – למשל בפרידה, בתביעת ירושה או מול ביטוח לאומי.  

הפסיקה קבעה שורה של קריטריונים שמאפשרים להכיר בזוג כידועים בציבור: 

1. מגורים משותפים: על בני הזוג להתגורר יחד תחת אותה קורת גג, לאורך תקופה שאינה זמנית או מקרית. יש לדאוג,בין היתר,  כי תעודת זהות עם כתובת זהה, חוזה שכירות או רכישה על שני שמות.
   
   
2. שיתוף כלכלי: חשבון בנק משותף, כרטיסי אשראי משותפים, רכישת נכסים יחד.
   
   
3. חיי משפחה: האם הייתה כוונה אמיתית לקיים זוגיות מחייבת, בדומה לזוג נשוי? האם הסביבה הקרובה ראתה בהם זוג? האם הצדדים הצהירו על כך בהזדמנויות רשמיות? האם נתפסו בעיני הציבור כזוג?
   
   
4. כוונת שיתוף: יש לבחון האם הם ניהלו משק בית משותף, חילקו את ההוצאות ביניהם, ניהלו חשבון בנק משותף או רכוש משותף.
   
   
5. תקופת הזמן: אין דרישה של זמן מינימלי, אך ככל שהקשר נמשך לאורך זמן – קל יותר להכיר בו. 

פסיקה מרכזית 

אחת מפסקי הדין המרכזיים בתחום היא ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, שם נקבעו לראשונה הקריטריונים להכרה בידועים בציבור: מגורים תחת קורת גג אחת וניהול חיי משפחה תקינים, על בסיס כוונת שיתוף. הפסיקה הדגישה כי לא נדרשת תקופה קבועה מראש, אלא נבחנת מהות הקשר. מאז אומצה ההלכה הזו בעקביות על ידי בתי המשפט, והיא מהווה את אבן היסוד בהכרה במעמד זה. 

חשוב להגדיש כי אין המדובר ברשימה סגורה – וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. 

בתי המשפט מדגישים כי כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של הצדדים. 

לאור האמור לעיל, לדאוג לראיות/הוכחות שיחזקו את הטענה לקיומו של קשר זוגי: הצהרות הדדיות בכתב, תצהירים, מסמכים רשמיים (כמו ביטוח או מקום עבודה). 

במקרים רבים, נטל ההוכחה להוכחת התנאים שלעיל, מוטל על הצד התובע הכרה כידוע/ה בציבור – לכן יש חשיבות לתעד ההוכחות, וכמובן לשקול עריכת הסכם זוגיות/חיים משותפים מראש. 

הסכם חיים משותפים והשלכותיו המשפטיות 

אחד הכלים המרכזיים להבטחת ודאות ויציבות משפטית עבור ידועים בציבור הוא הסכם חיים משותפים. מדובר בהסכם משפטי, בו הצדדים מגדירים את אופי הקשר, ההסכמות בדבר ההתנהלות הכלכליות ביניהם, ניהול רכוש, וכן הסדרים במקרה של פרידה. 

מה חשוב לכלול בהסכם? 

• פירוט הזכויות הכלכליות של כל אחד
  
  
• חלוקת רכוש קיימת והתייחסות לרכישת נכסים עתידיים
  
  
• הסדר לגבי מגורים משותפים, חובות, חסכונות
  
  
• מנגנון ליישוב מחלוקות
  
  
• התייחסות למזונות מי מבני הזוג לאחר פרידה, וכן מזונות ילדים שיולדו מהקשר הזוגי
  
  
• התייחסות למקרה בו חלילה, אחד מבני הזוכ יאבד את כשרותו המשפטית  וימונה לו אפוטרופוס על ענייניו. 

את ההסכם מומלץ לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון, אך אין חובה חוקית לעשות כן.  

פרידה בין ידועים בציבור- מה קובע החוק? 

מה הדין בפרידה של ידועים בציבור?

כאשר ידועים בציבור נפרדים, לעיתים נדרשים להכרעות משפטיות בדבר חלוקת רכוש, אחריות הורית על הילדים, הסדרי ראייה, מזונות ילדים או של מי מבני הזוג, ואף תביעות לשיתוף בנכסים או פיצוי כספי.

רכוש  

אם לא נערך הסכם זוגיות, אחד מבני הזוג עשוי להגיש תביעה להכרה בשיתוף בנכסים – לרבות דירה, רכב, חשבונות בנק ועוד. בתי המשפט בוחנים את הנסיבות: משך החיים המשותפים, אופי הקשר, אופן ניהול הכספים, וכוונת הצדדים לשיתוף.

אחריות הורית

כמו כל זוג, גם ידועים בציבור שנפרדים צריכים להסדיר את ענייני הילדים – אחריות הורית משותפת, זמני שהות, מזונות קטינים, הוצאות חינוך ובריאות ועוד. גם כאן, מומלץ להגיע להסכם כולל, ולהביאו לאישור בבית המשפט, אחרת הנושאים יבחנו בבית המשפט. 

מזונות 

אם לא נולדו ילדים מהקשר– אין חובה לתשלום מזונות בין בני זוג ידועים בציבור. אך היו מקרים חריגים שבהם נפסקו מזונות אזרחיים (משקמים) לתקופה קצרה (לצורך הסתגלות). 

חשוב לדעת: למרות שידועים בציבור לא נישאו באופן פורמאלי, הפרידה של ידועים בציבור יכולה להיות מורכבת, רגשית כלכלית- שתחייב אף התערבות של בית המשפט. לא אחת מתנהלות תביעות ממושכות סביב הוכחת כוונת שיתוף ברכוש – בעיקר כאשר אחד הצדדים מחזיק בנכסים רשומים על שמו בלבד. 

החשיבות של ההשלכות של מעמד ידועים בציבור-בתחומי החיים 

עצם ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור", אינה רק הכרה חברתית , אלא היא מלווה בהכרה בזכויות (לעיתים אף חובות) משפטיות ממשיות כגון: 

זכויות ירושה

בן זוג ידוע בציבור זכאי לרשת את בן זוגו שנפטר ( בדומה לזוג נשוי) , גם אם לא נערכה צוואה, ובתנאי שהוכח שהקשר התקיים במועד הפטירה והנפטר לא היה נשוי לאחר. 

זכויות רכושיות 

בני זוג ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לחלוקת רכוש על בסיס חזקת שיתוף– גם אם לא נישאו ולא נחתם הסכם ממון. פסיקת בתי המשפט בחנה שוב ושוב מקרים שבהם אחד הצדדים תבע חלק בנכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים, והוכרה לו הזכות – גם אם הרכוש נרשם על שם בן הזוג השני בלבד.

זכויות סוציאליות 

המוסד לביטוח לאומי מכיר בידועים בציבור לצורך קצבאות שארים, גמלאות, הבטחת הכנסה ועוד. גם גופים נוספים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי חיים עשויים להכיר בזכות בן/בת הזוג לקבל את הכספים במקרה פטירה. וכן הכרה במעמד כבן משפחה לצורכי קבלת זכויות בעבודה ועוד.

זכויות הורים

לגבי ילדים שנולדו במסגרת הקשר הזוגי של ידועים בציבור, חלה חזקה משפטית בדבר אבהות על הילדים. כמו כן, הצדדים כפופים להסדרים של אחריות הורית משותפת, מזונות ילדים, הסדרי שהות ועוד – בדיוק כמו זוגות נשואים.

הכרה משפטית

במגוון חוקים – לרבות דיני עבודה, מסים, ביטוח לאומי ודיני ירושה – נעשה שימוש במונח "בן זוג" שכולל גם ידועים בציבור. 

ידועים בציבור וירושה – מתי מגיעה לבן/ת הזוג ירושה? 

על פי סעיף 55 לחוק הירושה ( מקום ואדם לא ערך צוואה) – בן זוג של המנוח, גם אם לא היה נשוי לו, זכאי לרשת אותו  – בתנאי שחי עימו חיי משפחה תחת אותה קורת גג, זכאי לרשת אותו כאילו היה בן זוג נשוי  (במידה ולא היה נשוי לאחר). 

בעיות נפוצות 

זכות זו, אינה מקנה זכות אוטומטית, ונתקלת לעיתים ב: 

• התנגדות של יורשים אחרים למשל- בני משפחה של המנוח –ילדיו מנישואין קודמים.
  
  
• בצורך להוכיח שהקשר הזוגי של התקיים במועד הפטירה
  
  
• בטענות לזיוף, השפעה בלתי הוגנת, ניצול וכד'
  
  
• בנסיבות כאלה ואחרות, על בן הזוג להוכיח את קיומם של התנאים להכרה כידועים בציבור ולסכל טענות אחרות שמועלות, בבית המשפט. 
  

הפתרון המתחייב  

• עריכת צוואה מפורשת במסגרתה יקבע מפורשות העברת רכוש לבן הזוג.  

• מסמכים וראיות: תיעוד משותף של חיים זוגיים – תמונות, תצהירים, חוזים, חשבונות בנק – יוכלים לשמש הוכחה בבית המשפט. 

חשוב לדעת כי צוואה, גם אם תשלול זכויות ורכוש מבן הזוג, תיבחן לאור הקשר הזוגי והשיתוף בנכסים במהלך חיי בני הזוג, ויש מקרים בהם בטרם תמומש הצוואה, יקבל בן הזוג את חלקו ברכוש הנפטר לאור השיתוף שחל ברכוש במהלך החיים המשותפים.  

יתרונות וחסרונות של קשר ידועים בציבור 

יתרונות:

• אפשרות לקיום מסגרת זוגית, ללא תלות בממסד הדתי 
  
  
• גמישות ביחסי הזוגיות
  
  
• הגעה להסכמה באשר להתנהלות הכלכלית והאישית, מבלי להיות כפופים לדינים החל על זוג נשוי ( בעיקר בנושא הזכויות הכלכליות בעת פרידה) 
  
  
• הכרה הולכת ומתרחבת בזכויות ע"פ פסיקה 

חסרונות: 

• העדר ודאות משפטית (לאור העדר חקיקה) ביחס לזכויות רכושיות
  
  
• הצורך להוכיח קשר במקרים מסוימים
  
  
• חוסר הגנה במקרים של מוות פתאומי או מחלוקת
   
• קשיים מול מוסדות בירוקרטיים שאינם מכירים אוטומטית במעמד ידועים בציבור 
  

הכרה של מוסדות המדינה בידועים בציבור: היבטים פרקטיים והשלכות

אחת הסוגיות המרכזיות והפחות מדוברות בקרב ידועים בציבור נוגעת לאופן שבו מוסדות המדינה מכירים (או לא) בזוגיות זו לצורכי זכויות, הטבות והצהרות פורמליות.

1. טפסים רשמיים והצהרות מול גופים ציבוריים: ברבים מהטפסים המוגשים למוסדות כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות גמל או משרד הבינוי והשיכון – נדרש האדם להצהיר על מצבו המשפחתי. לרוב, האפשרויות הן: "רווק", "נשוי", "גרוש", "אלמן". אך אין תמיד שדה ברור של "ידוע בציבור", דבר שעלול לבלבל או להוביל להצהרה שגויה.
   
   המלצה חשובה: אם אתם חיים כידועים בציבור, הקפידו לציין זאת בבירור בכל טופס שבו נדרשת הצהרה על מצב זוגי. במידה ואין שדה מתאים – צרפו תצהיר עצמאי או הבהרה מצורפת.
   
   
2. הכרה בזוגיות לצורכי הטבות מס ומענקים: בני זוג נשואים נהנים לעיתים מהקלות במס הכנסה (כמו חישוב מס משותף) או זכאות להחזרי מס בגין בן/בת הזוג. ידועים בציבור זכאים לאותן הטבות – אך עליהם להוכיח את קיום הקשר, לעיתים באמצעות מסמכים נוספים: חשבון בנק משותף, חוזה שכירות, תצהירים או מכתבי המלצה.
   
   בפועל, זוגות רבים לא מודעים לזכויותיהם, או נתקלים בקשיים מול הפקידים בשל היעדר מסגרת רישום ברורה.
   
   
3. קבלת זכויות על פי חוק חיילים משוחררים, זכויות דיור, וקליטת עלייה: במקרים שבהם אחד מבני הזוג מבקש סיוע מהמדינה – למשל, ברכישת דירה באמצעות זכאות של משרד השיכון – נדרש לעיתים להוכיח את הזוגיות (ולפעמים גם את משך הקשר) כתנאי לקבלת ההטבה. העדר מסמך נישואין עלול להקשות את קבלת הזכאות.
   
   חשוב לדעת: בתי המשפט כבר פסקו לא פעם שאי-הכרה בידועים בציבור במקרים כאלה מהווה אפליה, וניתן לעתור נגד הסירוב. עם זאת, הדבר דורש התנהלות משפטית נכונה והצגת ראיות מספקות.
   
   
4. הצהרה לצורך קבלת קצבת שארים או פנסיה: במות אחד מבני הזוג, בן הזוג הידוע בציבור יכול לתבוע קצבת שארים או חלק מהפנסיה – אך יידרש להוכיח את הקשר. לכן, מומלץ לשמור תיעוד שוטף של הזוגיות: תצהירים הדדיים, כתובות זהות בתעודות זהות, פוליסות ביטוח הכוללות זה את זו, ועוד.

שורה תחתונה: הזוגיות של ידועים בציבור מוכרת על פי דין, אך בפועל – היא מחייבת הרבה יותר תיעוד, ראיות והתנהלות יזומה מול הרשויות. לכן, יש לנהל אותה באופן מודע ופרואקטיבי, לרבות איסוף מסמכים, ייעוץ משפטי בעת הצורך, ועמידה על הזכויות מול מוסדות המדינה.

מיתוסים שכדאי להכיר ולנפץ בעניין ידועים בציבור 

• "אם אנחנו יחד 7 שנים – אנחנו אוטומטית מוכרים כידועים בציבור"
  אין כלל כזה. כל מקרה נבחן לגופו.
  
  
• "אין לי צורך בצוואה – בן/בת הזוג שלי יקבלו הכול"
  לא תמיד. בלעדי צוואה, ייתכן שבן הזוג כלל לא יירש.
  
  
• "רק נשואים יכולים לחלק רכוש בבית המשפט"
  לא נכון. גם ידועים בציבור יכולים להגיש תביעות רכושיות.
  
  
• "אם ערכתי הסכם חיים משותפים, אין צורך בעריכת צוואה"
  להיפך, הכרחי לערוך את  2 המסמכים המשפטיים כדי להבטיח כי עזבונכם יחולק, בעת הפטירה, בהתאם לרצונכם.
   
• "לא ניתן לתבוע זכויות של בן זוג לשעבר, שנים לאחר הפרידה"
  לא נכון . ניתן לתבוע אם לא חל שיהוי משמעותי. אך ככל שעובר הזמן – קשה יותר להוכיח את הקשר והזכאות.
  
  
• "אם אנחנו גרים יחד יותר מ-3 שנים, אנחנו אוטומטית נחשבים ידועים בציבור".
  לא נכון. אין כלל מספרי. השאלה היא איכות הקשר ולא אורכו בלבד.
  
  
• "אין הבדל בין ידועים בציבור לזוג נשוי".
  לא נכון.  ישנם הבדלים בחוקים, בעיקר בירושה וברישום זכויות ובחלוקת הרכוש בעת פרידה.
  
  
• "אי אפשר להגן על עצמי בלי להתחתן".
  לא מדויק. הסכם חיים משותפים וצוואה מספקים הגנה מצוינת.
  
  
• "אם אנחנו לא נרשמים בשום מקום – אין בינינו קשר משפטי".
  לא נכון. הפסיקה יכולה להכיר במעמד ידועים בציבור , גם ללא כל רישום פורמאלי.
  
  
• ילדים שנולדו לידועים בציבור מקבלים פחות זכויות מילדים של זוג נשוי"
  לא נכון. הדין בישראל אינו מבחין בין ילדים שנולדו במסגרת נישואין לבין כאלה שנולדו לידועים בציבור. כולם זכאים לאותן זכויות מזונות, ירושה, חינוך והורות, בהתאם לטובת הילד ולדיני המשפחה. גם בהליכים משפטיים – אין הפליה על בסיס סטטוס ההורים. 

מה עליכם לעשות – אם אתם חיים בזוגיות מחוץ לנישואין: 

• לערוך הסכם לחיים משותפים בהקדם
  
  
• להסדיר ענייני ירושה באמצעות צוואה
  
  
• לדאוג לרישום וניהול רכוש באופן שקוף
  
  
• לתעד חיים משותפים באופן שוטף (למשל, חוזים, חשבונות משותפים) 

הסכם חיים משותפים – מונע פגיעה בזכויות, עוגמת נפש והוצאות 

הזוגיות שלכם היא שלכם – לא של המדינה, ולא של הדת. אך ברגע שהיא הופכת למציאות יומיומית – עם מגורים משותפים, רכוש, הוצאות, ילדים – היא נהפכת לעניין משפטי. מאחר ואין מסגרת חוקית אחת שמסדירה את חייהם של ידועים בציבור, על בני הזוג מוטלת האחריות להגן על עצמם. 

בשל אי הוודאות המשפטית הרבה בתחום, מומלץ לכל זוג ידועים בציבור לערוך הסכם חיים משותפים – מעין "חוזה זוגיות" המסדיר את כל ההיבטים הכלכליים והאישיים של הקשר. 

עניינים מהותיים שיש לכלול בהסכם חיים משותפים 

• חלוקת נכסים קיימים ונכסים עתידיים 

• ניהול רכוש, חובות, השקעות וחסכונות 

• התייחסות להוצאות מחיה, מגורים, קניות שוטפות 

• הסכמות במקרה של פרידה (לרבות מזונות) 

• חלוקת אחריות הורית, אם יש ילדים 

• מנגנון ליישוב סכסוכים 

יתרונות: 

• ודאות משפטית 

• הפחתת סיכון לסכסוכים עתידיים 

• מניעת תביעות רכושיות לאחר פרידה או פטירה 

טיפ חשוב: שקלו לעדכן את הסכם החיים המשותפים מדי כמה שנים, במיוחד כאשר חלים שינויים מהותיים כמו הולדת ילדים, שינוי במצב הכלכלי, רכישת נכסים משמעותיים או פרידה זמנית. עדכון ההסכם יבטיח שההגנות המשפטיות שלכם מותאמות למציאות החדשה וימנע מחלוקות מיותרות בעתיד. 

בין אם אתם בתחילת קשר זוגי, חיים יחד כבר שנים, או נפרדתם – מומלץ להתייעץ עם עורך דין משפחה בעל ניסיון בתחום. ייעוץ נכון בזמן יכול לחסוך עוגמת נפש, מאבקים משפטיים יקרים, וזכויות שילכו לאיבוד.